נסיגת חניכיים מפירסינג

 
 
את הסיבוכים הנגרמים בחלל הפה כתוצאה מפירסינג ניתן לחלק לשני תחומים עיקריים:
הסיבוכים המוקדמים אשר מופיעים בסמוך לביצוע פרוצדורת החירור עצמה, לרוב, לאחר הכנסת העגיל לתוך החור הטרי שנוצר, מולם, קיימים סיבוכים מאוחרים - סיבוכים כרוניים שקורים כתוצאה מפגיעה ברקמות חלל הפה, במהלך ענידתו של העגיל.

 
 
 
 
 

הסיבוכים המוקדמים

 
הסיבוכים המוקדמים נחשבים לנפוצים, יחסית, והם כוללים תופעות כנפיחות באזור המחורר, כאבים, זיהומים ופגיעה זמנית ביכולות הבליעה והלעיסה ואף הדיבור. במקרים החמורים יותר, תיתכן אפילו בצקת חמורה, אשר עלולה להביא לחנק עקב סגירת מעבר האוויר (בעיקר בשל קיומו של פירסינג בלשון). כמו כן, דווחו מיקרי שטפי דם חמורים כתוצאה מחירור כלי דם בטעות, וגם מקרי זיהום חריפים, אשר התפשטו לאזורי הצוואר או הראש וגרמו לנזקים חמורים. תגובות כתוצאה מאלרגיה ורגישות יתר קיימות אף הן, בעיקר במקרים בהם העגיל עשוי ממתכות אלרגניות (למשל, ניקל). חשוב מאד זכור, כי כאשר הפירסינג מבוצע ללא הרדמה וללא הקפדה על הסטריליות קיימים סיכונים להדבקה גם בסוגי זיהום בעייתיים הרבה יותר מאשר "סתם" דלקת פשוטה. הרפס, צהבת ואיידס הם חלק מהזיהומים הסימפטיים פחות, שאתם עלולים לקבל בעת עשיית פירסינג במקום מפוקפק.

 
 
 
 

הסיבוכים המאוחרים

 
הסיבוכים המאוחרים הם כרוניים ובעיקרם, הם נובעים בשל פגיעה טראומתית ברקמת החניכיים ובשיניים. במקרה של טראומה בשיניים, תוכלו להבחין בסימני שבירת שכבת האמייל או תלוליות השן. בנוסף, הימצאותם של סדקים בשיניים האחוריות, סימני שחיקה בשיניים הקדמיות עד כדי פגיעה במוך השן - אף הן נחשבות לתופעות נפוצות אצל עונדי עגילים שנוגעים בחלל הפה.
כמו כן, לרוב, בפיותיהם של העונדים עגילים מסוגים שונים, לרוב, תוכלו להבחין בקיומן של דלקות חניכיים כרוניות, או, לפחות דלקות חוזרות. תופעה נוספת היא נסיגת חניכיים מפירסינג - תופעה זו כוללת שחיקתה של רקמת החניכיים, עד כדי חשיפת השורשים שאמורים היו להישאר מכוסים על ידה (רצסיה). גם אם נצליח להתעלם מהשלכות הרפואיות של התופעה (כרגישות יתר של צוואר השן, גירוי בעת חום / קור או אכילת מתוק ואובדן התמיכה הנדרשת לשן), לבעיה ישנה גם השפעה אסתטית על מראה הפה, מאחר ובשל נסיגת החניכיים השיניים נראות כארוכות יותר.