נסיגת חניכיים בגיל צעיר

כמו בגיל מבוגר, גם בגיל צעיר נובעת נסיגת החניכיים בעיקר מאי הקפדה מספקת על היגיינת הפה. עם זאת, בגיל צעיר לרוב ישנם טריגרים, גורמים המזרזים את הצטברות הנזק:

• התחלה מאוחרת של צחצוח שיניים: שיניים יש לצחצח כבר עם בקיעת השן הראשונה. הורים רבים דוחים את הקניית הרגל צחצוח שיניים והקפדה עליו בשנה- שנתיים, מה שיכול להתחיל כבר את תהליך הדלקתיות בחניכיים ותחילת נסיגת חניכיים בגיל צעיר.
• שלב התחלפות שיני חלב בשיני בשר: השלב בו מתחלפות שיני החלב בשיני בשר עושה אי סדר מסוים בקשת השיניים: חוסר של שן, צפיפות עד כדי טיפוס שיניים זו על זו, התנדנדות שן. כל אלה גורמים לקושי בצחצוח והקפדה על ההרגלים עד כדי התפתחות דלקת חניכיים וממנה לנסיגת חניכיים.
• מחלת חניכיים: לעיתים, גם בגיל צעיר יכולה להתפתח מחלת חניכיים ללא קשר להרגלי הצחצוח. מחלת חניכיים חמורה תגרום להתפתחות כיסי עומק בחניכיים ונסיגה. מחלה זו צריכה להיות מזוהה ומטופלת בשלב מוקדם מאוד כדי לא לגרום נזק בלתי הפיך של נסיגת חניכיים בגיל צעיר, והתרופפות השיניים עד נפילתן.
• שינויים הורמונאליים: שינויים הורמונאליים בגיל ההתבגרות יכולים לגרום לרגישות רבה יותר של החניכיים והתפתחות דלקת שיכולה ללא טיפול להביא לנסיגת חניכיים.
• טיפול אורתודנטי: טיפול אורתודנטי חשוב מאוד על מנת למנוע בעיות רבות בפה, כולל בעיות חניכיים, אך עם זאת, במהלך הטיפול, הגשר שעל השיניים מקשה על צחצוח שיניים תקין. לכן, בזמן הטיפול האורתודנטי חשוב לוודא מדי תקופה שלא מתפתחת מחלת חניכיים.

מניעת נסיגת חניכיים בגיל צעיר תלויה בעיקר בהקניית הרגלים נכונים לשמירה על היגיינת הפה. צחצוח שיניים נכון מספר פעמים ביום וכבר משלב בקיעת שיניים ראשונות הוא המפתח. חשוב ללמד ילדים איך לצחצח שיניים נכון (לא חזק מדי ובתנועות סיבוביות) ומהם האזורים הרגישים. כאשר הרווח בין השיניים מצטמצם מומלץ לשלב גם חוט דנטלי. בנוסף, בדיקה תקופתית אצל רופא שיניים תאפשר טיפול כבר כאשר נראית דלקת בחניכיים ועצירת ההתדרדרות. כאשר מתחילים טיפול אורתודנטי יש לעקוב היטב ולטפל מוקדם אם ישנה בעיה.

כמו בנסיגת חניכיים באופן כללי, הטיפול תלוי במידת החומרה. כשהבעיה מזוהה בתחילתה יתבצע ניקוי עמוק של השיניים והשורשים, כולל החלקת השורשים למניעת הצטברות חיידקים. במידת הצורך יתבצע ניקוי גם מתחת לחניכיים. לטיפול יתווסף במידת הצורך גם טיפול אנטיביוטי. במצבים חמורים יותר יתכן שיהיה צורך בהתערבות כירורגית. תפקיד חשוב ביותר של הטיפול הוא הקניית הרגלים והנחיה ברורה ומדוקדקת איך לנהוג על מנת למנוע את חזרת התופעה.